סיפור חייו של שטפן צוויג מתחיל ביום שני 28 בנובמבר 1881 בוינה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ומסתיים שישים ואחת שנים לאחר מכן, ביום ראשון 22 בפברואר 1942 בעיירה פטרופוליס הממוקמת שישים קילומטרים צפונית לריו דה ז'ניירו בברזיל, עם התאבדותו של צוויג ואשתו שרלוטה צוויג לבית אלטמן.
בין לידתו בוינה להתאבדותו בברזיל פעל צוויג ללא לאות בשדה הספרות וההגות, והפך בהדרגה לא רק לסופר האוסטרי המפורסם בעולם בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, אלא גם לאחד הסופרים המתורגמים ביותר בעולם מהשפה הגרמנית – דבר שעשוי גם להסביר את הצלחתו וחשיפתו הרבה. צוויג היה יהודי, סופר, מתרגם, מחזאי, משורר, אספן, איש רוח ואינטלקטואל מן המעלה הראשונה – הוא היה בנהּ של אירופה, בשר מבשרה, חלק בלתי נפרד ממנה ויציר מורשתה התרבותית המפוארת. כמה קשה היה לו לאחר שאוסטריה ומרכז אירופה שינו את פניהם ונכנעו לנאציזם - עולמו הרוחני וקהל קוראיו נגזלו ממנו כמעט לגמרי.
סיפור חייו המרתק מעמיד את צוויג בראש ובראשונה כעד יוצא דופן לאחת התקופות ההיסטוריות החשובות ביותר במאה העשרים, וזאת לצד מפעל ספרותי עשיר ורחב מימדים הכולל עשרות רבות של יצירות ספרותיות נפלאות, מסעות שהרבה לעשות באירופה ומחוצה לה, מפגשים והתכתבויות עם שורה ארוכה של אנשי תרבות ודמויות היסטוריות, וכמובן הרעיונות שבהם האמין בכל ליבו – חירות אישית, שלום בין אומות, אחווה בין עמים ואחדותה של אירופה - כל אלה מציבים את צוויג גבוה בראש הרשימה של הדמויות שראוי ואף רצוי שאנשי המאה העשרים ואחת יכירו.
עזבונו מפוזר ברחבי העולם. בין המקומות שאוצרים את המכתבים וכתבי היד החשובים ביותר שלו, ניתן למנות את ספריית ריד באוניברסיטה של מדינת ניו יורק בפרדוניה; ארכיון הספרות בזלצבורג אוסטריה; ארכיון הספרות בספרייה הלאומית של אוסטריה בוינה; הספרייה הבריטית בלונדון; הספרייה הלאומית של ברזיל בריו דה ז'ניירו; הספרייה הלאומית של ישראל בירושלים; ובעוד אוספים ציבוריים ופרטיים אחרים.